סדר סליחות לפי מנהג חב"ד

סדר סליחות לפי מנהג חב"ד

Chabad Slichot

בימי הגאונים נהגו לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה, וכך נהגו במרכזים הרוחניים בבבל; לעומתם, היו מקומות מעטים בהם נהגו לומר סליחות מתחילת חודש אלול. מנהג הגאונים היה לומר סליחות גם בימי ראש השנה ובשבת שובה.בתקופת הראשונים היו מנהגים שונים: חלק התחילו לומר מראש חודש אלול, חלק מיום ט"ו באלול, שהוא מחציתו של החודש, או מכ"ה באלול יום שבו על פי המסורת נברא העולם. בסוף תקופת הראשונים נתקבל המנהג בקהילות הספרדים וביהדות תימן לומר סליחות מתחילת חודש אלול וכן בעשרת ימי תשובה. בראש חודש אלול עצמו לא אומרים סליחות. ככל שמתקרבים לראש השנה, כך רבים יותר נזהרים לקום לסליחות, ויש המקפידים במיוחד בעשרת ימי תשובה.מנהג האשכנזים, להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ובתנאי שיספיקו לומר סליחות ארבעה ימים לפני ראש השנה. כלומר, אם ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת הסמוך לראש השנה. אבל אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שלפני כן

למנהג חב"ד, כידוע, אומרים סליחות רק לפני וסמוך לראש השנה ולא בעשרת ימי תשובה (חוץ מצום גדליה). רמז למנהג זה ניתן למצוא במחזור רומא, שאף שכתוב שם "משכימים בעמוד השחר בימים הללו מראש השנה עד יום הכפורים ומתפללים תחנונים וסליחות", מכל מקום לא נדפסו שם סליחות רק לחודש אלול וצום גדליה, ולא לכל עשרת ימי תשובה. ראה נטעי גבריאל, יום הכיפורים, פ"ה הע' ד